חוק הירושה, תשכ"ה- 1965, קובע מספר עילות שבגינן יכול צד מעוניין להתנגד לצוואה. אם התנגדותו תתקבל, יפסול בית המשפט לענייני משפחה את הצוואה, באופן מלא או חלקי, על פי נסיבות העניין. אחת מעילות הפסילה השכיחות ביותר היא השפעה בלתי הוגנת.  

מהי השפעה בלתי הוגנת

עילה זו מנויה בסעיף 30 א' לחוק הירושה וקובעת כדלקמן: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה". כאשר אנו  דנים בהשפעה בלתי הוגנת, הכוונה הינה למצב החורג מיחסי קרבה בריאים בין המצווה ליורש. מדובר בתלות פיזית ונפשית עמוקה של המצווה בנהנה מן הצוואה. פירוש הדבר הוא, כי אין רואים במצווה כמי שבחר מרצון חופשי וכנה באותו אדם כיורש, אלא בשל אותה השפעה בלתי הוגנת שהייתה לנהנה עליו.

מידת התלות והשפעתה

בבואו של בית המשפט להחליט האם מדובר במקרה של השפעה בלתי הוגנת, בוחן הוא שני פרמטרים מרכזיים: ראשית, את מידת התלות של המצווה בנהנה, מבחינה שכלית, פיזית ונפשית. כך למשל, כאשר המצווה היה זקוק לסיוע וקיבל אותו רק או בעיקר מהיורש, בצירוף בידודו וניתוקו מאנשים אחרים, הרי שמדובר בתלות עמוקה ומשמעותית. שנית, בוחנים מהי ההסתברות שאותה תלות שללה את רצונו החופשי של המצווה ועל כן ישנה הצדקה לפסול את הצוואה.

מקרה לדוגמא

פסק הדין ת"ע  7637-09-13 דן במקרה של אדם אשר ירש מטופלת שלו, לה העניק טיפולי פיזיותרפיה. לבית המשפט הוגשה תביעה לביטול הצוואה בטענה כי הצוואה הנה תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצד המטפל על המנוחה. טענתו של המטפל הייתה כי המנוחה הורישה לו את עיקר רכושה כהכרת תודה על הטיפול המסור שהעניק לה. מראיות שהוצגו בפניו, התרשם בית המשפט כי המנוחה לא הייתה עצמאית מבחינה פיזית, חלה אצלה ירידה קוגניטיבית ניכרת והיא הייתה תלויה מבחינה רגשית במטפל. כמו כן, היורש טיפל למעשה בכל נדבך בחייה, לרבות בענייניה הכספיים. בנוסף, נסיבות עריכת הצוואה, הראו כי הייתה למטפל מעורבות ממשית בהכנת טיוטת הצוואה. אי לכך, בית המשפט קבע כי מדובר בהשפעה בלתי הוגנת ופסל את הצוואה.  

השפעה בלתי הוגנת על צוואה​