הליך הגירושין טומן בחובו עניינים בעלי חשיבות כלכלית ורגשית רבה עבור בני הזוג. על מנת להגן על זכויותיהם בגירושין, הבעל והאישה צריכים לדעת למה הם זכאים בכל מישור. במאמר זה נציג את הסוגיות המרכזיות של הליך הגירושין ונדגיש את זכויותיו של כל אחד מן הצדדים.

משמורת הילדים

כאשר מקשר הנישואין נולדו ילדים משותפים לבני הזוג, צריכה להתקבל החלטה בסוגיית המשמורת. במקרה של ילדים קטנים עד גיל 6, נכון לעת כתיבת המאמר בד"כ ידה של האישה על העליונה בשל חזקת הגיל הרך. חזקה זו קובעת כי ילדים עד גיל 6 יעברו אוטומטית לחזקת האם בעת פרידת ההורים. אולם, חשוב לדעת כי חזקה זו ניתנת לסתירה. אם האב הוא למעשה המטפל העיקרי בילדים או במקרה שהאם אינה כשירה לטפל בהם, יכול בית המשפט למנות את האב להורה המשמורן. אפשרות נוספת היא להגיע להסכמה בדבר משמורת משותפת, קרי, זמני שהות שווים בין ההורים. אף כאשר האם מתנגדת להסדר זה, יכול בית המשפט לאשר אותו אם סבר כי הדבר ישרת את טובת הילדים ואם סירובה של האם אינו נובע מסיבה לגיטימית.

הפרת זמני שהות

הקפדה על קיום זמני השהות הוא הכרח על מנת שכל הורה יוכל לשמור על קשר רציף וקרוב עם הילדים. הפרתם מהווה לא רק פגיעה בזכות ההורה למשמורת, אלא חמור מכך, בהתפתחותם התקינה של הילדים, הזקוקים למעורבות פעילה ויציבה של שני הוריהם בחייהם. למרות זאת, ישנם מקרים רבים של הפרת זמני שהות, מצד אבות ואימהות גם יחד. חשוב לדעת כי יש מה לעשות במצבים כאלו, למשל פנייה לבית המשפט לצמצום זמני השהות בין הילדים להורה שאינו מקיים אותם, על מנת למזער את הפגיעה בהם. במקרה שבו ההפרה נעשית בשל סיכול מצד ההורה האחר, בית המשפט רשאי להטיל עליו סנקציות כספיות על מנת שיחדל ממעשיו.

תשלום מזונות ילדים

עד לא מזמן, חובת התשלום בגין מזונות ילדים הייתה חובתו של האב בלבד, אולם ביולי 2017, חל שינוי מהותי בזכויות הגבר במישור זה בעת הליך גירושין. בית המשפט העליון קבע במסגרת בע"מ 919/15 כי החל מגיל 6 חבים שני ההורים יחד בחובת מזונות הילדים, על פי היקף זמני השהות ויחס הכנסותיהם. כך, יוצא כי כל הורה משלם מזונות בהתאם ליכולת הכספית שלו ובהתאם לזמן שבו הילדים נמצאים עמו. ההלכה החדשה שינתה מן הקצה אל הקצה את מצבם הכלכלי של אבות גרושים בישראל אשר חלקם נקלע לקשיים כלכליים בעקבות נטל המזונות. אולם ראוי לציין מנגד, כי ישנן אימהות הטוענות כי שינוי זה הוביל לכך כי אבות רבים מבקשים משמורת משותפת על הילדים על מנת לצמצם את תשלום המזונות ולא בשל רצון כנה להיות חלק פעיל בחיי הילדים.

חלוקת הרכוש

בהעדר הסכם ממון הקובע אחרת, יחולק הרכוש בין הצדדים באופן שווה, כאשר כאן יש לתת דגש לשני נושאים: האחד, אם קיימים נכסים אישיים של מי מבני הזוג, אשר ניתן להוכיח בהם כוונת שיתוף, הרי שבן הזוג האחר יכול לטעון לזכויות בהם. ככל שמדובר בנכסים יקרי ערך כמו נכסי נדל"ן יש לכך השלכה כלכלית עצומה על שני הצדדים ועליהם להיות מודעים לכך. הנושא השני, הוא חובות. ככל שמדובר בחוב משותף, שני הצדדים חבים בפירעונו. למשל, כאשר עסק של אחד מבני הזוג נקלע לקשיים כספיים, מדובר בחוב משותף, היות שכאשר העסק נשא רווחים, בן הזוג נהנה ממנו ולכן נושא הוא גם בחובותיו. לעומת זאת, אם מי מהצדדים צבר חובות אישיים, אשר לא נוגעים למשק הבית המשותף, רק הצד שיצר אותם חייב בהם ועל הצד השני לעמוד על זכותו בעניין זה. הכוונה הנה למשל לחובות שנוצרו עקב פעילות פלילית, רומן מחוץ לנישואין, התמכרויות לסמים או להימורים וכדומה.

זכויות האישה והגבר בגירושין​