בשונה ממדינות העולם, הליך הגירושין במדינת ישראל יכול להתבצע בשתי ערכאות בעלות סמכות מקבילה: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. בין השתיים קיים שוני מהותי הנובע מגישות ותפיסות עולם שונות בין הערכאות. מצב משפטי זה מעלה את השאלה, אם כן היכן כדאי להגיש את תביעות הגירושין?
מרוץ הסמכויות
תביעת גירושין כוללת מספר סוגיות משפטיות, התלויות בנסיבות המקרה. ככלל מדובר על ארבעת אלו: סידור הגט, חלוקת הרכוש, משמורת ילדים ומזונות. למעט סידור הגט, עניין המצוי בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, כל יתר הסוגיות דלעיל נמצאות בסמכות מקבילה של בית הדין הרבני ושל בית המשפט לענייני משפחה. מצב זה יצר את מה שקרוי בעגה המשפטית "מרוץ סמכויות", אשר משמעותו היא, הראשון מבני הזוג אשר יפנה לערכאה מסוימת באחת או יותר מן התביעות, מעניק לה את הסמכות לדון באותו העניין. משכך, מטבע הדברים, עולה השאלה באיזו מן הערכאות כדאי להגיש את תביעות הגירושין השונות.
ערכאה שונה – גישה שונה
ניתן היה לחשוב כי אם לשתי ערכאות משפטיות נתונה אותה הסמכות, הרי שאין זה משנה איזו מהן תדון בענייני הגירושין. אולם, למעשה לשאלה זו השלכות מרחיקות לכת על בני הזוג וזאת בשל ההבדל המהותי בין שתי הערכאות הללו. בית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי הדין האזרחי ואילו בית הדין הרבני פוסק על פי הדין הדתי. המשמעות המעשית היא כי הגשת תביעה בפני כל אחת מערכאות אלו יכולה להניב תוצאה משפטית שונה באופן מהותי. מכאן, החשיבות בקבלת החלטה אל איזו ערכאה לפנות בכל סוגיה מענייני הגירושין, כדי לקבל את התוצאה המשפטית הטובה יותר.
כל מקרה לגופו
כולנו מכירים את המיתוס על פיו בית הדין הרבני הנו הערכאה הטובה יותר עבור הבעל ואילו האישה צריכה לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה כדי להיטיב את סכויי זכייתה במשפט. אולם המציאות מלמדת כי כלל זה רחוק מלהיות אקסיומה אבסולוטית ועל עורך הדין המטפל בתיק לבחון כל תיק גירושין לגופו, על פי נסיבותיו הספציפיות. בעוד שבמקרה אחד, החלוקה המסורתית הזו יכולה להתברר כנכונה, במקרה אחר ההפך הוא הנכון. אחת הדוגמאות הבולטות בהקשר זה מתייחסת לסוגיית מזונות הילדים, כפי שנסביר להלן.
מזונות ילדים
במסגרת בע"מ 919/15, קבע בית המשפט העליון לפני מספר שנים הלכה חדשה, כי החל מגיל 6 ואילך יישאו ההורים יחד בתשלום המזונות, בהתאם לזמני השהות ויחס הכנסותיהם. כתוצאה מכך, כאשר מדובר על משמורת משותפת והכנסה זהה או דומה, בית המשפט לענייני משפחה נוטה לבטל את חובת המזונות ולקבוע כי כל צד יישא בהוצאות הילדים כאשר הם עמו. לעומת זאת, בית הדין הרבני אשר אינו רואה עצמו מחויב לפסד הדין הזה ולהלכה החדשה, נוטה לפסוק לאישה דמי מזונות גם במקרה שכזה. המסקנה אפוא כי בעת משמורת משותפת והכנסה זהה או דומה של בני הזוג, ייתכן במצבים מסויימים יהיה נכון יותר דווקא לאישה לפנות לבית הדין הרבני, ולא לבית המשפט לענייני משפחה ובניגוד לדעה הרווחת.
היכן להגיש תביעת גירושין: בבית המשפט או בבית הדין הרבני?
