לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני יש סמכות מקבילה לדון בענייני גירושין. מצב זה יוצר מרוץ סמכויות, כאשר הראשון מבני הזוג המגיש תביעה קובע את הסמכות.
מהו מרוץ הסמכויות?
ככלל, לכל בית משפט יש את הנושאים בהם הוא מוסמך לדון ועל כן, כאשר בידינו עילה משפטית, נגיש את התביעה לאותה ערכאה המוסמכת לדון. אולם, בהליכי גירושין, נתן החוק סמכות מקבילה לשתי ערכאות לדון באותם נושאים כגון: חלוקת הרכוש בין בני הזוג, משמורת הילדים ומזונות. נציין כי סידור הגט אינו מצוי בסמכות מקבילה, אלא בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני. משכך, נוצרה תופעה הנקראת מרוץ סמכויות, במסגרתה יש אכן סוג של מרוץ בין בני הזוג כאשר הראשון מביניהם אשר יגיש תביעה מסוימת לערכאה כלשהי, קובע למעשה את סמכותה לדון באותו העניין והצד השני כבול לאותה ערכאה.
הבדלי הגישות בין הערכאות
בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני שונים מאוד בתפיסותיהם. הראשון פוסק על פי הדין האזרחי ונתפס כליברלי יותר במהותו, עם נרטיב חילוני יותר, בעוד השני פוסק על בסיס ההלכה הדתית ונתפס כשמרני יותר, עם סממנים דתיים ברורים. משמעות הדבר הוא כי הגשת אותה תביעה לשתי הערכאות יכולה להניב תוצאה משפטית שונה מאוד. מכאן, אנו למדים כי מרוץ הסמכויות אינו עניין טכני בלבד, אלא מהותי מאוד המשפיע על זכויותיהם של בני הזוג בגירושין.
מי לגבר ומי לאישה?
נהוג לחשוב כי בית הדין הרבני היא הערכאה העדיפה לגבר, הפוסקת בדרך כלל לטובתו ואילו בית המשפט לענייני משפחה הנו לטובת האישה בעת שדן בתביעות המוגשות לו. למרות כי יש מן האמת באמירה זו, היא גורפת מאוד ואינה נכונה בכל מקרה. לעיתים אף ההפך מכך הוא הנכון ודווקא פנייה לערכאה השנייה יכולה להניב תוצאה טובה יותר. על כן, בבואו של עורך הדין לטפל בתיק גירושין, הוא בוחן כל סוגיה לגופה, על פי הנסיבות הספציפיות שלה ורק אז מקבל הוא החלטה איזו ערכאה היא הטובה יותר, תוך תשומת לב כמובן לפרמטר הזמן, בשל מרוץ הסמכויות.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014
לפני מספר שנים נכנס לתוקפו חוק חדש, במסגרתו, בני זוג המבקשים להתגרש, מנועים מפנייה לערכאות (למעט מקרים חריגים) עד אשר יתנו הזדמנות להליך של גישור במסגרת יחידת הסיוע שליד בית המשפט. רק אם זה לא צלח, פתוחה בפני הצדדים הדרך להגשת תביעות הגירושין בערכאות. אחת ממטרותיו המקוריות של החוק הייתה לבטל את מרוץ הסמכויות, אולם למעשה החוק הפך את תפיסת הסמכות לקלה יותר מבעבר. מדוע? היות שעל פי החוק, הצד אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, המתחילה את הליך הגישור, נתונה לו הזכות לבחור ראשון לאיזו ערכאה לפנות, במקרה שניסיון הגישור לא נשא פרי. רק אם לא מימש את זכותו תוך פרק זמן מסוים, יוכל הצד השני לפנות לערכאה על פי בחירתו. עם זאת, חשוב לומר כי החוק כן מגשים את מטרתו בדבר הפחתת מספר תיקי הגירושין המתנהלים בערכאות וישנם לא מעט זוגות המצליחים לגבש הסכם גירושין במסגרת הליך הגישור כאמור ולהימנע ממאבק משפטי.
מרוץ הסמכויות
